p. 1

‫גיליון מספר 8‬ ‫כתב עת סטודנטיאלי למדע ופילוסופיה‬ ‫בשיתוף אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,‬ ‫והאוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫0102/70‬ 

[close]

p. 2

‫אריסטו ‪tell‬‬ ‫‪IDEA‬‬ ‫שנה א', מחלקה לפילוסופיה,‬ ‫גיליון מספר 8‬ ‫מאת: דניאל אראל,‬ ‫אוניברסיטת בן-גוריון בנגב‬ ‫‪I FOR IDEA‬‬ ‫יקיר המחלקה‬ ‫2‬ ‫3‬ ‫6‬ ‫7‬ ‫8‬ ‫9‬ ‫01‬ ‫11‬ ‫31‬ ‫51‬ ‫81‬ ‫91‬ ‫32‬ ‫מחשבה זו עלתה לי בעת צפייה בסרט "ונדטה"‬ ‫(‪ - )V for Vendetta‬מותחן פעולה המבוסס על הקומיקס‬ ‫הנושא את אותו שם מאת אלן מור הבריטי. מלחמות,‬ ‫טרור, מגפה עולמית, עליית גורמים קיצוניים, חרדה ופחד‬ ‫בציבור; זהו הרקע לעליית המשטר הפשיסטי באנגליה‬ ‫העתידנית, לצד טיהור שיטתי של 'אויבי המדינה'. הסרט‬ ‫מגולל את סיפורו של 'וי', אינטלקטואל לוחם חופש, או‬ ‫טרוריסט-אנרכיסט, תלוי את מי שואלים, המנסה להפיל‬ ‫את המשטר ולנקום במי שפגע בו. הרקע למפעל חייו של‬ ‫'וי' נסוב סביב "מזימת אבק השריפה" - סיפורו האמיתי‬ ‫של גאי פוקס, חייל בריטי קתולי שב-5061 קשר קשר נגד‬ ‫מלך אנגליה הפרוטסנטני ג'יימס הראשון, נתפס, ונתלה‬ ‫לאחר עינויים. מאז חוגגים ברחבי הממלכה המאוחדת את‬ ‫'יום גאי פוקס' בחמישי בנובמבר, יום הכשלת המזימה.‬ ‫בלילה של מדורות, שורפים את בובתו של פוקס וצועקים‬ ‫"פני פור דה גאי!" (מטבע בשביל גאי - ומשם המילה גאי‬ ‫לבחור). אך בניגוד לאופן בו מוצג כיום, 'וי' רואה בפוקס‬ ‫מודל של מורד - אינדיבידואל המנסה לשנות סדרי עולם.‬ ‫הוא שם מסכה בדמותו של פוקס ויוצא בחמישי בנובמבר‬ ‫לעשות את המהפכה שלו. הפעם לא מדובר במשטר דתי‬ ‫מדכא, אלא שילוב של נערי הפוסטר של האח הגדול -‬ ‫מוסוליני וסטאלין.‬ ‫משפט חכם טוען כי 'אנשים רגילים מתאימים את‬ ‫עצמם לעולם. אנשים לא רגילים מתאימים את העולם‬ ‫אליהם'. יש בו קריאה לאינדיבידואליות ומקוריות, כי רק‬ ‫הצוללת הצהובה‬ ‫הבאנליות של האהבה‬ ‫חיפה מסכמים שנה‬ ‫מה יש לך גברת לויס?‬ ‫מועדון פילוסופיה 0102‬ ‫נער קריאה - לרוצח יש נפש?‬ ‫העברית בבירה סוגרת שנה‬ ‫אמונה ביולוגית‬ ‫‪Special Workshop‬‬ ‫פרופ' גבריאל במוקד העניינים‬ ‫בן-גוריון מסכמים שנה‬ ‫עורכת: שרון דואק | עורך משנה: עידו רחמני | כותב קבוע: מעיין לאופר‬ ‫כותבים: דניאל הראל, סיגל ברק, עידו רחמני, אלעד זרת, שרון דואק, טל דדון‬ ‫עיצוב ראשי וגרפיקה: דבורה קרמר | תגובות לדוא"ל ‪sofia_bgu@yahoo.com‬‬ ‫0102/70‬ 

[close]

p. 3

‫מדור סטודנטים כותבים‬ ‫‪I FOR‬‬ ‫חלק מהאנשים רוצים לכבוש עיר, אחרים מתפרסמים על ידי בניית קולסאום ויש מי שפשוט חורט על‬ ‫ספסל האוטובוס "מיקי היה פה". כולם רוצים להשאיר חותם. אך לדעתי תכונותינו והליכותנו הן לא‬ ‫המדיום לעשות זאת, הן רק מסכה. אם רוצים להנחיל שינוי, עלינו להיות יותר מסתם אנשים טובים.‬ ‫חשיבה ביקורתית והטלת ספק הן התחלה טובה.‬ ‫שאתה חשבת עליה. 'וי', כמו גאי פוקס, מייצג דבר שהוא‬ ‫יותר מסך חלקיו. אין איש מזכיר את היותו של פוקס‬ ‫קתולי טוב או את שהיה חביב על הבריות. אך תשוקתו‬ ‫לחרות ודרישתו לשיוויון מהדהדות יותר מ-004 שנים‬ ‫אחריו. כך גם 'וי' לא ייזכר בזכות מאורתו המרשימה או‬ ‫יכולתו להכין ביצת עין. אבל את מה ש'וי' מייצג אני בטוח‬ ‫שאזכור עוד שנים רבות. באחת הסצנות היפות בסרט,‬ ‫קרב סכינים בתחנת רכבת תחתית נטושה, פונה 'וי' על‬ ‫ערש דווי למר קרידי, המוציא לפועל במשטר: "מתחת‬ ‫למסכה זו יש יותר מעור וגידים. מתחת למסכה זו עומד‬ ‫רעיון, מר קרידי, ורעיונות הם חסיני-קליעים!"‬ ‫כך תוכל האנושות להתקדם. 'וי' לא משכנע אף אדם‬ ‫להכיר בכך ולמרוד. במקום הוא נלחם בגורם הדיכוי‬ ‫עצמו שהפך אותו ל-'לא רצוי', בממשל שהרס את‬ ‫הקרקע לצמיחת האינדיבידואליות.‬ ‫בתחילת מסעו הוא פורץ לשידורי הטלווזיה‬ ‫של הערוץ הממשלתי, בעל אחוזי הצפייה הפנומנליים‬ ‫(כמה מפתיע), ושוטח את משנתו: "ערב טוב לונדון!‬ ‫גם אני, כמוכם, מעריך את הנוחות של חיי היום-יום,‬ ‫את הביטחון של המוכר והשלווה שבהרגל... אך האמת‬ ‫היא, שמשהו רע מתרחש. אכזריות וחוסר צדק, גזענות‬ ‫ודיכוי. אני יודע שאתם מפחדים. מי לא יהיה? מלחמה,‬ ‫טרור, מחלות. המון בעיות שקשרו קשר להשחית את‬ ‫ההגיון שלכם ולשדוד את השכל הישר. הפחד לקח את‬ ‫המיטב שבכם, ובבהלה פניתם לממשלה. היא הבטיחה‬ ‫לכם שקט, וכל מה שהיא דרשה בתמורה היה ההסכמה‬ ‫הצייתנות והאילמת שלכם." 'וי' לא הסכים לקבל את‬ ‫המצב כמו שהוא, והחליט לקחת יוזמה. הפילוסוף‬ ‫הבריטי בן המאה ה-91 ג'ון סטיוארט מיל טען בספרו‬ ‫'על החירות' כי "כל הדברים החכמים והנאצלים באים‬ ‫מיוזמתם של יחידים... כבודו ותפארתו של האדם‬ ‫הממוצע נובעים מיכולתו ללכת אחר אותה יוזמה".‬ ‫וזהו בעצם כוחו של האינדיבידואל, שהרי שינוי וקידמה‬ ‫לא ינבעו מכולם בבת אחת.‬ ‫אם רוצים להנחיל שינוי, עלינו להיות יותר‬ ‫מסתם אנשים טובים. חשיבה ביקורתית והטלת ספק‬ ‫הן התחלה טובה; "היה השינוי שאתה רוצה לראות‬ ‫בעולם", כמו שגנדי אמר, ואולי השינוי אף יקרה בדרך אני רוצה להודות לאלה סנדרס על שעזרה לי בכתיבת המאמר.‬ ‫2‬ 

[close]

p. 4

‫יקיר המחלקה‬ ‫הראיון המלא עם ד"ר יקיר לוין, או יותר נכון - השאריות מכל מה שהוא ביקש‬ ‫שנה ב', המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב‬ ‫מאת: סיגל ברק,‬ ‫דר' יקיר לוין - ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון סיים השנה את תפקידו‬ ‫כראש המחלקה. רגע לפני שהשנה נגמרה, נפגשתי איתו כדי לשמוע איך הוא מסכם את‬ ‫התפקיד, מה דעתו על טענת הסטודנטים - שהמחלקה אנליטית מידי, ומה תשובתו לשאלה‬ ‫שאנחנו תמיד נשאלים - למה ל #$%^ ללמוד פילוסופיה?‬ ‫תקופת כהונתו בתפקיד היתה‬ ‫עמוסה בפעילות - פתיחת‬ ‫מרכז ז'ק לוב להיסטוריה‬ ‫ולפילוסופיה של מדעי החיים‬ ‫באוניברסיטה,‬ ‫ושילובו‬ ‫פתיחת התוכנית ללימודים‬ ‫קוגניטיביים על ידי חברת‬ ‫מחלקה, בניית תוכנית‬ ‫ביחד‬ ‫בין-אוניברסיטאית‬ ‫עם המחלקה לפילוסופיה‬ ‫באוניברסיטת ת"א וזכייתה‬ ‫במענק קרן יד הנדיב למדעי‬ ‫הרוח (התוכנית תתחיל לפעול‬ ‫בשנה"ל 2102).‬ ‫למחלקה, אירוח חתן פרס ישראל‬ ‫לפילוסופיה פרופסור אבישי מרגלית‬ ‫ועוד כהנה וכהנה. כל אלה לוו ביחס‬ ‫אישי לנו הסטודנטים וביצירת אוירה‬ ‫ביתית במחלקה.‬ ‫חידוש פעילות המועדון הפילוסופי,‬ ‫מספר רב של כנסים ארציים ובינלאומיים‬ ‫שבהם הייתה המחלקה מעורבת, ועדת‬ ‫ההערכה של המל"ג (מועצה להשכלה‬ ‫גבוהה) ומסקנותיה מלאות השבחים‬ ‫3‬ 

[close]

p. 5

‫חברה שהשיאים התרבותיים שלה הם כוכב נולד והישרדות ושמאורותיה הגדולים‬ ‫הם בר רפאלי ודומיה היא חברה לא ראויה. מדעי הרוח בכלל והמחלקות‬ ‫לפילוסופיה בפרט מהווים משקל נגד למגמות אלה, לא משקל הנגד היחיד,‬ ‫אבל משקל נגד משמעותי.‬ ‫האם מדעי הרוח מתים?‬ ‫יש משבר קשה במדעי הרוח, לא רק בארץ, אלא גם בעולם.‬ ‫המקור למשבר הוא איזשהו סוג של שינוי תרבותי/ערכי‬ ‫שבא לידי ביטוי בדגש על מה שנתפס כפרקטי או מועיל‬ ‫בעיקר כלכלית, והתייחסות מבטלת למה שלא נתפס‬ ‫ככזה. מנקודת מבט זו מדעי הרוח בכלל והפילוסופיה‬ ‫בפרט נתפסים כמשהו מיותר ונטול ערך, שאין זה מן‬ ‫הראוי להקצות לו‬ ‫משאבים כלכליים‬ ‫מה‬ ‫ציבוריים.‬ ‫שחסידי מגמה זו‬ ‫נוטים לשכוח זה‬ ‫שעלות-תועלת‬ ‫כלכלית איננה המדד‬ ‫היחיד לערך. ערכי‬ ‫תרבות ורוח שעימם‬ ‫נמנית הפילוסופיה,‬ ‫הם ערכים חשובים לא‬ ‫פחות ולמעשה אף יותר. למעשה, עלות-תועלת כלכלית‬ ‫היא דבר בעל ערך אינסטרומנטלי למימוש ערכים‬ ‫אחרים, ובמיוחד ערכי תרבות ורוח, שהינם בעלי ערך‬ ‫כשלעצמם. הם התכלית בעוד ערכי עלות-תועלת כלכלית‬ ‫הם האמצעי.‬ ‫ההתייחסות לעלות-תועלת כלכלית כערך עליון כרוכה‬ ‫בבלבול בין אמצעים למטרות, ותוצאתה חברה בעייתית,‬ ‫דלה, ובעלת סדרי עדיפויות מעוותים. חברה שהשיאים‬ ‫התרבותיים שלה הם כוכב נולד והישרדות ושמאורותיה‬ ‫למה התחלת ללמוד פילוסופיה?‬ ‫קשה לענות אחרי שלושים שנה ואין לי תשובה ברורה‬ ‫לגמרי. אני מניח שמשך אותי עניין הפרספקטיבות‬ ‫שהפילוסופיה נותנת, הרוחב והגיוון של סוג השאלות‬ ‫שבהן היא מטפלת, זה שהיא דנה בשאלות בסיסיות בלי‬ ‫לקבל דברים כמובנים מאליהם, העומק האינטלקטואלי‬ ‫שבו היא כרוכה, זה שהיא נותנת מקום לא רק לפקחות‬ ‫אלא גם לחוכמה.‬ ‫מה תגובתך לטענה‬ ‫שהמחלקה יותר‬ ‫מידי אנליטית?‬ ‫למחלקה אכן נטייה‬ ‫אנליטית, אבל אנחנו‬ ‫מנסים לאזן זאת -‬ ‫ועד כה הצלחנו בכך‬ ‫לא רע, אני חושב - באמצעות מורים מן החוץ. התברכנו‬ ‫בקבוצה מובחרת מאד של מורים מן החוץ שלא נופלים‬ ‫בכלום מהסגל הקבוע של המחלקה, והם מאפשרים לנו‬ ‫גיוון ניכר של תוכנית הלימודים. גם חלק מחברי הסגל‬ ‫הקבועים - אברהם מנסבך ועדו גייגר - תורמים לאיזון‬ ‫התוכנית, ואני מקווה שמגמת האיזון תימשך בקליטות‬ ‫סגל עתידיות של המחלקה. מעבר לכך, גם חברי הסגל‬ ‫בעלי הנטייה היותר אנליטית לא חתוכים מעור אחד. יש‬ ‫להם טמפרמנטים ואינטרסים אינטלקטואליים מגוונים,‬ ‫ולעיתים שונים מאד, וגם מטעם זה הנטייה האנליטית‬ ‫של המחלקה אין משמעה העדר פלורליזם או גיוון.‬ ‫4‬ 

[close]

p. 6

‫המשך ראיון עם ד"ר יקיר לוין‬ ‫שלהם ובאינטרסים הפילוסופיים שמנחים אותם. לא‬ ‫תמיד אנחנו רואים כולנו עין בעין, ולעיתים אנחנו אף‬ ‫מושכים לכיוונים מנוגדים. לא תמיד שוררת האידיליה‬ ‫במעוננו, ולפעמים אנחנו אנושיים, אנושיים מדי. אבל‬ ‫כולנו שותפים לאהבה הגדולה למחלקה. בשביל כולנו‬ ‫היא חלקת אלוהים הקטנה שלנו, וכולנו רוצים בשגשוגה‬ ‫הגדולים הם בר רפאלי ודומיה היא חברה לא ראויה.‬ ‫מדעי הרוח בכלל והמחלקות לפילוסופיה בפרט מהווים‬ ‫משקל נגד למגמות אלה, לא משקל הנגד היחיד, אבל‬ ‫משקל נגד משמעותי. התברכנו בתלמידים נפלאים‬ ‫שמעוניינים בלימוד לשם לימוד, בהבנה לשם הבנה, בידע‬ ‫לשם ידע, ועובדה זו נותנת מקום לתקווה גדולה. אולי‬ ‫בכל זאת‬ ‫עוף החול‬ ‫יקום עוד‬ ‫מאפרו.‬ ‫של המחלקה וברווחתה. כולנו גם שותפים באהבה‬ ‫מי הם הפילוסופים האהובים עליך?‬ ‫הגדולה לסטודנטים שלנו, ברצון לקדמם, להעניק להם‬ ‫יש לא מעט פילוסופים ראשונים כאחרונים שאני מה שזכינו אנחנו לקבל ממורינו, ממה שרכשנו בעמל רב‬ ‫אוהב ומוקיר - אפלטון, אריסטו, קאנט, וויטגנשטיין, בכל שנות העיסוק הארוכות שלנו בתחום. כולנו רוצים‬ ‫אם למנות כמה. בשנים האחרונות אני עוסק רבות להעביר לתלמידינו מקסמה של הפילוסופיה.‬ ‫בפילוסופיה של ראשית העת החדשה, ומתעניין מאד‬ ‫בפילוסופים בני התקופה. בשנים האחרונות גם גיליתי להיות ראש מחלקה זה סיפור לא פשוט. ראש מחלקה‬ ‫את תומס אקווינס ואני מוצא בו עניין רב.‬ ‫נושא למעשה את המחלקה על כתפיו, והמשא הזה‬ ‫לעיתים כבד, כבד מאד, ולא אחת כפוי טובה. מקץ ארבע‬ ‫שנים מאד אינטנסיביות בתפקיד אני מרגיש שהגיע‬ ‫הזמן שמישהו אחר ייקח את המושכות. שמישהו אחר‬ ‫יישא בעול. אבל מעבר לשחיקה האישית שלי, אני חושב‬ ‫שתחלופה מעת לעת של ראשי מחלקה היא דבר חשוב‬ ‫מעין כמוהו, שהינו חיוני להתפתחותה של המחלקה,‬ ‫ולשימור חיותה ורעננותה. אני רוצה לאחל לראש‬ ‫המחלקה הנכנס הצלחה רבה בתפקיד הלא-פשוט שהוא‬ ‫לקח על עצמו - כולנו נסייע לו כמיטב יכולתנו - ורוב‬ ‫שגשוג למחלקה.‬ ‫כיצד אתה מסכם את התפקיד?‬ ‫בסיום התפקיד אני מסתכל אחורה בסיפוק וקדימה‬ ‫בתקווה. אני חושב שהמחלקה נמצאת היום במקום‬ ‫אחר, טוב יותר, מכפי שהיא הייתה כשקיבלתי אותה‬ ‫לפני ארבע שנים. ואני מקווה שיורשי בתפקיד ישכיל‬ ‫אף הוא להצעידה קדימה, ולהביאה למקום טוב יותר‬ ‫מזה שבו הוא מקבלה. חברי המחלקה שונים מאד‬ ‫באישיויותיהם, בטמפרמנטים האינטלקטואליים‬ ‫5‬ 

[close]

p. 7

‫טור ביקורת בהמשכים על הסרט והתובנות הפילוסופיות שנובעות ממנה‬ ‫הצוללת הצהובה‬ ‫והפעם: אמפיריציזם בים החורים‬ ‫שנה א'', אוניברסיטת חיפה‬ ‫מאת: מעיין לאופר,‬ ‫לאחר שיצאו בשלום מתסבוכת מפלצת השואב בטור הקודם, נתקלים שוב חברי הלהקה בתסבוכת‬ ‫קשה לא-פחות, ללא פתרון הנראה לעין. איך עצתו של ג'רמי "תהיו אמפירים", פתרה להם את‬ ‫הבעיה?‬ ‫האמנם? ואולי בכך דווקא נעוצה התשובה? הבה‬ ‫נבחן את המקרה: ים החורים הוא הים האחרון אותו‬ ‫צריכים לחצות בבטחה בכדי להגיע לים הירוק ול‬ ‫‪ ,PepperLand‬ולא במקרה. מוסיקה מאיימת מלווה‬ ‫תנועות מצלמה הפורשות נגד עינינו ים של חורים‬ ‫שחורים, מסודרים בשתי וערב ובגודל ורווחים שווים,‬ ‫עד האינסוף. על חלקם אפשר לעמוד, אך בחלקם נופלים‬ ‫ויוצאים במקום אחר לגמרי, ולעיתים גם בגודל שונה.‬ ‫המצלמה נעצרת דווקא על תמונה של אשליה אופטית‬ ‫(הלקוחה מזרם אומנותי הנקרא ‪ ,Optical Art‬שהיה‬ ‫מאוד פופולארי באותן שנים עמוסות פסיכאדליה),‬ ‫מלבד ההתחכמות האופיינית, זהו שילוב‬ ‫ובה שורות חורים בכיווני פרספקטיבה הפוכים. משעשע של אמפיריציזם, הגורס כי הידע הינו‬ ‫מהחישה, של סטיוארט מיל, שהוסיף כי "חומר הוא‬ ‫כאן יוצא רינגו ראשון, כל פעם מחור אחר ובגודל האפשרות התמידית של התחושה", ושל תיאוריות‬ ‫שונה, ואחריו גם שאר החברים, כל אחד יוצא באופן חלקי פיזיקליות המתארות חורים שחורים כאנטי-‬ ‫ובגודל אחר. המעבר לים הירוק חייב להיות דרך אחד חומר! לרינגו יש בכיסו קצת יותר מ"סתם חור".‬ ‫החורים, אבל איזה מהם? הרי יש אינסוף חורים! לאחר בחיפושו אחר ג'רמי שנעלם לפתע, קופץ‬ ‫שפתרו את תסבוכת המפלצת בעזרת ההיגיון, נקלעו רינגו על חור בצבע ירוק אשר מביאם ליעדם.‬ ‫החברים עכשיו לבעיה ממשית הדורשת פתרון שונה.‬ ‫ג'רמי, דמות חשובה ביותר עליה נרחיב את הדיבור בפעם‬ ‫למעשה, החור היה לידם כל הזמן, ועוד בצבע‬ ‫אחרת, אומר להם משפט אחד שיוביל אותם החוצה: ירוק, וכדי למוצאו צריך היה פשוט להסתכל! כך, בעזרת‬ ‫“‪ .”!Be Empirical: Look‬האמפיריציזם, אסכולה ראייתו הבהירה של ג'רמי, ובזכות האמפיריציזם,‬ ‫הקשורה קשרים הדוקים לאסכולת הרציונליזם צלחו חברי הלהקה את ים החורים והגיעו ליעדם.‬ ‫אך מנוגדת לה, גורסת בעיקרה כי הידע מגיע דרך‬ ‫החושים והניסיון בלבד. אם כך, בתסבוכת "מדעית"‬ ‫לכאורה, הפתרון שמציע ג'רמי הינו: פשוט הסתכלו!‬ ‫לעיתים, כשאין ביכולת ההיגיון למצוא הסבר, אנו‬ ‫משתמשים בפתרון אמפירי הדורש צפייה ובחינה של‬ ‫הדברים באשר הם. ג'ורג' ברקלי טען בזמנו כי קיומם‬ ‫של דברים מתאפשר רק על-ידי כך שאנו חשים בהם,‬ ‫מרגישים אותם, כלומר תפישתנו אותם, או כיוון שהם‬ ‫ישות המקיימת את התפישה עצמה. לאור הקטגוריה‬ ‫הראשונה, רינגו מגדיל לעשות כשהוא מרים את אחד‬ ‫החורים, פשוטו כמשמעו (בעיקר באנימציה), מכווצו‬ ‫ומכניס לכיסו ואומר: “‪.”!Iv’e got hole in my pocket‬‬ ‫6‬ 

[close]

p. 8

‫מדור סטודנטים כותבים‬ ‫אריסטו ‪tell‬‬ ‫שווה כרטיס?‬ ‫תואר שני, האוניברסיטה העברית‬ ‫הצגת תיאטרון - "הבנאליות של האהבה"‬ ‫מאת: עידו רחמני,‬ ‫הבנאליות של האהבה של תיאטרון בית לסין מתארת את סיפור אהבתה של הפילוסופית‬ ‫חנה ארדנט בהיותה סטודנטית בת 71 עם אחד מחשובי הפילוסופים של המאה ה02 מרטין‬ ‫היידגר ששימש כמרצה של ארדנט.‬ ‫מגלם את הביטוי הבנאלי של הרוע , כך גם חיי האהבה‬ ‫של ארדנט והיידגר מבטאים את הביטוי הבנאלי של‬ ‫האהבה במציאות. השניים מתאהבים ואהבתם חזקה‬ ‫ומנותקת מכל דבר אחר בנוגע לאישיותם. באהבתם‬ ‫אין חיפוש אחר הצדקות פילוסופיות ומוסריות.‬ ‫משום כך יש ברומן המתחולל ביניהם התעלמות‬ ‫מיחסי המרות ביניהם של סטודנטית ומרצה ומהעניין‬ ‫האנטישמי שעולה. ארדנט לא יכולה להפסיק להתאהב‬ ‫בהיידגר משום שגילתה שהוא אנטישמי והיידגר לא‬ ‫מצליח לא להסחף אל ארדנט רק בשל היותה יהודייה,‬ ‫האהבה באופן בנאלי משהו משתלטת וסוחפת את‬ ‫הדמויות האלה בלי שמתבצע אצלם שיפוט ערכי‬ ‫למעשיהם ולטיב הקשר ביניהם.‬ ‫עם זאת ניתן גם לומר שהרומן ביניהם איננו מתעלם‬ ‫מהבעיות הערכיות שעולות אלא מנצח את כולם ולכן‬ ‫אותה בנאליות היא אינה אלא במרכאות. את אותה‬ ‫תפיסה גם ניתן להלביש על הבנאליות של הרוע -‬ ‫דווקא קרירותו של אייכמן ו"מילוי הפקודות" הן הן‬ ‫שמעידות כמה הרוע יכול לדרוס כל שיפוט ערכי וזה‬ ‫מה שמפחיד יותר מכל, שכן אם הרוע מתבצע בצורה‬ ‫כזו בנאלית במרכאות איך האנושות תוכל להבטיח‬ ‫שדבר כזה לא יקרה שנית?‬ ‫ההצגה קופצת בין שני זמנים - בין ארדנט הצעירה‬ ‫המנהלת רומאן עם היידגר באונ' וארדנט הפרופסרית‬ ‫המבוגרת שחיה בארה"ב. ההצגה עוסקת בשאלות‬ ‫עודד קוטלר וליאורה רבלין בתפקידים‬ ‫של מרטין היידגר וחנה ארדנט‬ ‫אודות האהבה,מוסר ופוליטיקה ונעשית כביכול ממבט‬ ‫עיניה והשקפתה הפילוסופית של ארדנט.‬ ‫"בין הבנאליות של האהבה לבנאליות של הרוע"‬ ‫חנה ארדנט טבעה את הביטוי 'הבנאליות של הרוע'‬ ‫בעקבות סיקור משפט אייכמן 1691. בהסבירה במבוא‬ ‫לספרה בשם זה את הביטוי היא אומרת כי בעצם דמותו‬ ‫של אייכמן איננה דמות אשר הבינה באופן מעמיק את‬ ‫ההשלכות המוסריות החברתיות של המעשים הנאציים‬ ‫אלא יישם את מדיניות שלטון הרוע, דהיינו השלטון‬ ‫הנאצי, באופן בנאלי על מנת לשרת את קידומו האישי‬ ‫ומילוי פקודות שעליו הוטלו. מכך כי אייכמן מגלם יותר‬ ‫מכל לא את הרשעות ההרסנית אלא את האופן הבנאלי‬ ‫שבו הרוע מתבטא.‬ ‫שמה של ההצגה 'הבנאליות של האהבה' הוא‬ ‫כמעין קריצה לביטוי שטבעה ארדנט. כפי שאייכמן‬ ‫ליאורה רבלין ומיכל שטמלר בתפקידי ארדנט‬ ‫בתקופת צעירותה ובגרותה‬ ‫7‬ 

[close]

p. 9

‫איך חיפה מסכמים שנה?‬ ‫כנס פילוסופיה 0102‬ ‫8‬ 

[close]

p. 10

‫מה יש לך גברת לוינס?‬ ‫נו, אז אולי זה לא גברת, אבל ד"ר עמנואל לוינס היה שמח‬ ‫לדעת שיצא לו תרגום בעברית ל"כוליות ואינסוף". נפגשנו עם‬ ‫פרופ' שלום רוזנברג לשיחה קצרה על הספר הכי חם בשוק‬ ‫תואר שני, האוניברסיטה העברית גם קיום. התוספת המיוחדת של לוינס הוא בעניין‬ ‫שהוא מייחד למוסר. מוסר שהתפתח אצל לוינס עקב‬ ‫ההתנסויות שלו במלחמת‬ ‫‪r‬רבים יאמרו שכוליות ואינסוף זהו הספר החשוב‬ ‫העולם השנייה. לוינס‬ ‫ביותר של לוינס, האם תוכל להצביע על‬ ‫נשען על מושג האחריות‬ ‫התרומה הפילוסופית המשמעותית בספר זה של‬ ‫בפילוסופיה‬ ‫שהתערער‬ ‫לוינס?‬ ‫האקסיסטנציאליסטית‬ ‫ושם תרומתו. ניתן לתמצת‬ ‫האינסופיות זה ההיפך מאינדבדואליות. אינדבדואליות‬ ‫זאת בניתוח שלוינס עושה‬ ‫זה דבר אינו ניתן לחלוקה ולכן האדם הוא כוליות.‬ ‫בין הקשר במילים אחר‬ ‫אינסוף זה דבר שאינו יכול להיות‬ ‫ואחריות בשפה העברית.‬ ‫חלק מדבר אחר. באחר ,כלומר‬ ‫האחריות מכילה בתוכה‬ ‫בזולת, מתבטא האינסוף משום‬ ‫את היחס אל האחר. הדיבר "לא תרצח" הוא הביטוי‬ ‫שהוא לא יכול להיות מוכלל‬ ‫של ההכרה שלי בקיומו של האחר והאחריות שלי ביחס‬ ‫בעולמנו הפנומנולוגי. אני יכול‬ ‫לחייו.‬ ‫להכליל את האחר כחלק של‬ ‫קבוצה, לאום וכו' אך משהו‬ ‫האם לדעתך השפעתו של לוינס היא יותר‬ ‫בעולמו הפנימי של האחר איננו‬ ‫חלק של כוליות ושם מתבטא‬ ‫בתחום הפילוסופיה הכללית או גם במחשבת‬ ‫האינסוף. ברמה הפוליטית ניתן‬ ‫ישראל, בעצם כמה האני היהודי של לוינס קיים‬ ‫לומר שבעידן הפוסט מודרניסטי‬ ‫בתוך הפילוסופיה הפמנולוגית שלו?‬ ‫האינסוף גבר על הכוליות משום שהאינדבדואליזם עלה‬ ‫למרות שהדבר שבריר ועדיין יש סוג של מאבק בין עולם‬ ‫ברור שלוינס ראה במסורת היהודית גילויים שתואמים‬ ‫המזרח המייצג את הכוליות דרך הקומוניזם והעולם‬ ‫את הפילוסופיה שלו. בעיקר התלמוד היה הטקסט‬ ‫המערבי שמעלה על נס את האינדבדואליזם שם מתבטא‬ ‫הקאנוני שלוינס ראה בו הקבלה למשנתו. הדבר המרכזי‬ ‫האינסוף.‬ ‫שנובע מהקריאה התלמודית הוא הגילוי,שהוא כמעין‬ ‫גילוי פמנולוגי, בדיוק כמו תהליך החקירה במשנתו‬ ‫רבים משייכים את לוינס לזרם הפנומנולוגי‬ ‫הפילוסופית. קריאותיו הן עצמאיות לחלוטין אך‬ ‫של הוסרל והייידגר שוודאי השפיעו עליו. האם‬ ‫ראוי לציין גם את מר שושני שהשפיע עלינו השפעה‬ ‫תוכל להצביע על כמה עיקרים שבהם מתבטא‬ ‫עמוקה בכלל ובצורת הקריאה התלמודית שבה לוינס‬ ‫מתעמק בפרט. צורת הקריאה הנכונה היא שלתפוס‬ ‫החידוש של לוינס באותו?‬ ‫את מהות הדברים תלוי לא בטקסט דווקא אלא באופן‬ ‫לוינס ממשיך את המסורת של הפמנולוגיה שהיידגר שהאינדבדואל תופס אותו, זה בוודאי גם מתאים לצורת‬ ‫נטש אך הוא מנסה להבין לא רק פרספציה אלא קריאתו של לוינס את התלמוד.‬ ‫מאת: עידו רחמני,‬ ‫9‬ 

[close]

p. 11

‫מועדון פילוסופיה - 0102‬ ‫כשקוראים למשהו "מועדון", ומצרפים לשם איזו מילה יוקרתית, נדמה שמדובר בקבוצה אליטיסטית וסגורה.‬ ‫אך לא כך הוא המועדון שלנו, שהיה פתוח לכל מי שרצה להשתתף. משתתפיו (סטודנטים, בוגרים ומרצים)‬ ‫ראו אלה באלה עמיתים שווי-קומה, ללא הבדל דת, גזע, מין, תואר, מספר ילדים, או מידת הנעליים.‬ ‫מועדון הפילוסופיה בבן-גוריון הוא מוסד ותיק. השנה החלטנו לתת‬ ‫לו פנים חדשים (לא, אני לא מסכים עם אבן-שושן - "פנים"‬ ‫זה ריבוי של "פן", ולכן, שמות התואר שלו יהיו בלשון זכר). בכל‬ ‫מפגש הזמּנּו מרצים אורחים, אשר העלו בפני המשתתפים נושאים‬ ‫שונים, ובעיות מיוחדות מכל תחומי הפילוסופיה. המפגשים התנהלו‬ ‫במודלים שונים: הצגת נושא-יחיד, דיון דו-קוטבי (‪,)debate‬‬ ‫וקריאת-טקסטים.‬ ‫המפגשים, שּשפעּו אוירה פתוחה וחופשית, סיפקו למשתתפים‬ ‫ֶ ָ ְ‬ ‫הכרות עם תחומים שונים ומגוונים בפילוסופיה-מדינית, באתיקה,‬ ‫במטאפיסיקה ובפמיניזם-ומגדר, ונשאר לנו המון טעם של עוד‬ ‫לשנה הבאה. בלבושו החדש, הציע המועדון טעימות נקודתיות‬ ‫מתוך היריעה העצומה של תחומי העיסוק הפילוסופי. המעמד‬ ‫הבלתי-מחייב נתן לנו להביע את דעותינו בקול, ולהתאמן בדיון‬ ‫אקדמי-פילוסופי פתוח. אני, באופן אישי, נהניתי מכל מפגש,‬ ‫ולמדתי הרבה. אני מקווה שבאי המועדון נהנו מהמפגשים, לפחות‬ ‫כמותי.‬ ‫בהזדמנות זו אני מבקש להודות על הנכונות הנפלאה של בוגרי‬ ‫המחלקה וחברי הסגל, לבוא, להרצות, להשתתף ולתמוך: לחיים‬ ‫מרנץ, ליז שבתאי, מריוס כהן, אליעזר מלכיאל, אריאל שריד, רז‬ ‫שפייזר, רקפת לבקוביץ', נעם יורן, סרגיי סנדלר, רמי ישראל, אפרת‬ ‫ליברמן, נועה פז, דבורה קרמר, וכמובן: ראש המחלקה - יקיר לווין‬ ‫שדחף, עודד ותמך. ולבסוף - תודה מיוחדת לשותפתי בהפעלת‬ ‫המועדון סיגל ברק.‬ ‫אדם רובין (היחף עם הפוליש)‬ ‫01‬ 

[close]

p. 12

‫מדור סטודנטים כותבים‬ ‫אריסטו ‪tell‬‬ ‫מאת: אלעד זרת,‬ ‫נער קריאה –- לרוצח יש נפש?‬ ‫תואר ראשון, אוניברסיטת בן-גוריון ‪cbdc‬בנגב‬ ‫"מצב האדם... הוא מצב של מלחמת איש באחי‪u‬ו. כך תבע הפילוסוף המדיני האנגלי‬ ‫תומאס הובס, בספרו הנודע "לוויתן" ככל שמהרהר אני במשפט זה נמלאות מחשבותיי‬ ‫יראה ופחד מצמד המושגים שבמבט ראשון נדמים לי כה טבעיים, כה בטוחים, אך‬ ‫התבוננות מעמיקה יותר חושפת את השרירותיות המהותית שטמונה בהם; צדק ואי-צדק,‬ ‫חוק.‬ ‫בתוך כל ההמולה המדינית שכרוכה סביב הנושא הרגיש לפעמים ביחס תוקפני, רווי כעסים או מנוכר. לאחר‬ ‫של השואה, אני מבקש להביט דווקא בנפש הקטנה בתוך תקופה מסוימת, אנה עוזבת את ביתה ומשאירה את‬ ‫כל ההמולה שנקראה. לעיתים ראוי כי ההיסטוריה תכתב מיכאל שבוי וכאוב בקסם אהבתו אליה.‬ ‫מלמטה, ויהיה זה המקום השולי ביותר, המקום שכולנו‬ ‫שכחנו או בחרנו לעשות עצמנו כשוכחים. את אותה‬ ‫הסיפור מקבל תפנית עם לימודי המשפטים של‬ ‫התבוננות מופלאה דרך עיניה של הנפש הקטנה, היטיב מיכאל, בשנת 6691, שם הוא מגלה באקראי כי אנה,‬ ‫לעשות הסופר הגרמני ברנהרד שלינק בספרו הנודע "נער אהובת נעוריו, היתה בעצם שומרת בשרות האס אס‬ ‫קריאה" (‪ ,)der Vorleser‬אשר הועלה לאקרנים בשנת והוצבה במחנה ההשמדה אושוויץ. עתה, מיכאל נוכח‬ ‫8002 ע"י דיוויד הייר וסטיבן דלדרי.‬ ‫במשפטה, בו היא נשפטת על פשעים‬ ‫כנגד האנושות, המום ומזועזע.‬ ‫במהלך המשפט מגלה מיכאל שאנה‬ ‫הסרט מגולל את סיפורו של‬ ‫היא למעשה אנאלפביתית ומגבלה זו‬ ‫מיכאל ברג (רייף פיינס), נער גרמני‬ ‫היא המניע למעשים רבים בחייה של‬ ‫בן 51, שנקלע חולה ומקיא ליד‬ ‫אנה - הן באושוויץ כלפי האסירות‬ ‫ביתה של אנה שמיץ (קייט וינסלט),‬ ‫והן כלפיו ברומן שניהלו, וכי הסתרה‬ ‫כאשר היא מבחינה בו, עוזרת לו‬ ‫של היותה אנאלפביתית מובילה‬ ‫ומלווה אותו לביתו. לאחר שבועות‬ ‫אותה לקבל על עצמה במודע אשמה‬ ‫אחדים, כשהבריא מן המחלה, הוא‬ ‫על מעשים שלא ביצעה; מעשים‬ ‫מחליט למצוא את אנה ולהודות‬ ‫שעליהם נפסק לה עונש מאסר עולם.‬ ‫לה. אנה בת ה-63 מפתה את‬ ‫השאלה שמתעוררת סביב‬ ‫סיפורה של אנה שמיץ, היא לא בדבר‬ ‫היותה שומרת נפשעת שהובילה‬ ‫אסירות יהודיות למותן. השאלות‬ ‫השגרתיות שאנו מבקשים לשאול‬ ‫במקרה של אנה, ולמעשה גם את‬ ‫גרמניה הנאצית כולה, הופכות ללא‬ ‫רלוונטיות כאן.‬ ‫מיכאל, הם מתאהבים ובין השניים‬ ‫מתפתח רומן. במהלך תקופה זו‬ ‫מבקשת אנה ממיכאל שיקריא לה‬ ‫סיפורים, דבר שהופך להיות מנהג‬ ‫בפגישותיהם. יחסיהם של מיכאל‬ ‫ואנה מתאפיינים בריחוק מסוים‬ ‫שאינו טבעי ובכך שאנה אינה‬ ‫משתפת אותו ברגשותיה או בפרטים‬ ‫אישיים אודותיה, ואף נוקטת כלפיו‬ ‫11‬ 

[close]

p. 13

‫את הבנות היהודיות ממותן?"; אנה הביטה בו באי-‬ ‫הבנה, כמו ילדה שרק למדה לדבר, וענתה: "כי תפקידנו‬ ‫היה לשמור שהאסירות לא יברחו; אם היינו פותחות את‬ ‫הדלתות, האסירות היו בורחות. מה אתה היית עושה?".‬ ‫היחס לתפקידה היה עיוור. היא לא ראתה בפשעיה דבר‬ ‫אסור, כי אם חובה שיש למלא על הצד הטוב ביותר‬ ‫(כיאה לדמותה הפרפקציוניסטית). הצורך לשמור על‬ ‫קיומה כפרט, גרם לעיוות, בעזרת/על ידי הכלל, של כל‬ ‫ההגיון שבקיום.‬ ‫ייתכן כי במקרה זה דווקא הפחד מאיבוד‬ ‫ה"צדק" הוא שפעם בליבה, הוא שהנחה אותה; "במקום‬ ‫שאין כוח כללי אין חוק, ובמקום שאין חוק אין אי-צדק"‬ ‫(תומס הובס). אצל אנה הפחד מאיבוד הכוח הכללי‬ ‫מאיבוד הנרטיב הקולקטיבי, הוא שהעלים את ההבחנה‬ ‫שבין טוב מוחלט ורע מוחלט. הוא שטשטש את שביל‬ ‫האמצע. אנה הלכה עם ההמון בגלל שלא ידעה אחרת.‬ ‫במקום ה"למה?" וה"איך היא יכלה?" המהדהדים‬ ‫בראשנו, אצל אנה שמיץ מתעוררת חקירה שונה,‬ ‫אקזיסטנציאליסטית. מדובר במקום בו ההבחנה‬ ‫שבין טוב לרע מטשטשת לחלוטין כאשר יצר‬ ‫ההישרדות מונח על הכף. אנו בוחרים לקבל‬ ‫את חוקתה של מדינה מיום היוולדנו: ההסכמה‬ ‫המובלעת שהציג הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק, לא‬ ‫רק דוחפת אותנו אל ההמון כי אם קושרת אותנו‬ ‫לתוכו ולאופן מחשבתו תהא אשר תהא.‬ ‫אדם הקורא תיגר על עמו שלו, נשאר לבדו נטול‬ ‫כוח: "ובזמן שבני אדם חיים בלי כוח כללי שישמרם,‬ ‫כולם יראים, הריהם באותו מצב הקרוי מלחמה,‬ ‫ומלחמה כזו של כל אדם כנגד כל אדם" (הובס, לוויתן,‬ ‫פרק י"ג). הפחד של אנה שמיץ, לא נבע אפוא מהפרת‬ ‫החוקה של גרמניה הנאצית, שכן סביר להניח כי לא‬ ‫הכירה חוקה זו; היה זה הפחד‬ ‫מן אובדן התמימות של הנפש‬ ‫השולית, הפחד להתנגד לאלו‬ ‫שנתפסו בעיניה נעלים יותר,‬ ‫מאי ההכרה של טוב מוחלט‬ ‫ורע מוחלט. אילולא מילאה‬ ‫את תפקידה, הייתה אנה‬ ‫מפרה את עבודתה ומתנגדת‬ ‫למשטר; דבר אשר היה מרים‬ ‫אותה מדמות שולית לדמות‬ ‫מפתח. במצב זה, לא הנאצים‬ ‫היו אלו שמביאים למותה כי‬ ‫אם נפשה הפשוטה.‬ ‫יש שיאמרו: "מגיע‬ ‫לה!" או "בחיים אני לא אסלח‬ ‫לה!", אמירות שבשומעי אותן‬ ‫אני אמנם מהנהן בהסכמה‬ ‫ביני לבין עצמי אולם הדגש האמיתי צריך להיות על כך‬ ‫שהמחיר הכבד שנאלצה אנה לשלם לא היכה בה על ידי‬ ‫כך שנכלאה ל-52 שנים, אלא ברגע שלמדה לקרוא בכלא‬ ‫ולהבין בפעם הראשונה בחייה.‬ ‫סיפורה של אנה שמיץ מעניק הצצה נרחבת‬ ‫לאנשי השוליים, שהובסו על-ידי עבודתם; פרולטריוני‬ ‫העבודה. באחת מסצנות הסרט שואל השופט את אנה:‬ ‫"למה לא פתחת את דלתות המבנה שנשרף, ובכך שחררת‬ ‫היא האמינה בהמון בגלל שהוא ככוח כללי העניק לה‬ ‫את החוק, ובכך העניק לה את ה"צדק". אם אפשט זאת‬ ‫– ההמון, כביכול, התווה לה מסגרת חיים (ובמקרה זה‬ ‫מסגרת מעוותת).‬ ‫כולם ידעו על שהתרחש, גם אנה שמיץ, השאלה‬ ‫שנשארת היא למה לא איבדו עצמם לדעת ברגע שידעו‬ ‫על כך? אצל אנה הדבר היה שונה, ברגע שהבינה וידעה‬ ‫באמת היא תלתה את עצמה בבית הכלא. כך סיימה את‬ ‫חייה; ולא עוד.‬ ‫21‬ 

[close]

p. 14

‫לראשונה:‬ ‫הצליחו לצלם אידאות!‬ ‫האוניברסיטה העברית בבירה‬ ‫(לא זאת ששותים) סוגרת שנה‬ ‫אליס בארץ האידאות‬ ‫מפה. עדות למשועמם‬ ‫טוגה,‬ ‫עדות לפילוסוף‬ ‫יציאת חירום.‬ ‫עדות למפגש‬ ‫פילוסופי.‬ ‫”מה השעה כבר?‬ ‫אני חייבת לרוץ‬ ‫לראיון באינטל“‬ ‫פרופ‘ שקולניקוב‬ ‫אליס באמת‬ ‫התבגרה‬ ‫עדות לסטודנטים עניים‬ ‫31‬ 

[close]

p. 15

‫דוד גרוסמן מקבל בשם בנו תואר ב.א.‬ ‫ד"ר דני אלטבאואר מנחה טקס לקבלת תארים תש"ע‬ ‫ומזכיר לענייני הוראה‬ ‫המפיק של סופיה באוניברסיטה העברית‬ ‫מקבל על זה תואר... ועוד בעיניים עצומות!‬ ‫פרופ' אבנר דה שליט אורח הכבוד לטקס‬ ‫חלוקת תארים תש"ע ודיקן הפקולטה למדעי החברה‬ ‫41‬ 

[close]